א מ א
עכרו חודשים אך נידמה כי שנים
ומאז משאלה אחת יש לי
ובה כל רצוני הוא להיות מלאך עם כנפיים
ובתור שמלאך עם כנפיים הייתי נוסק לגן עדן
ובשער הגן הייתי שואל את המלאך השומר
אם יודע הוא את מקומך
אבל אז כמו תמיד חוזר דמיוני ומתעתע
השער פתוח כניסה לכולם
ואני מתהלך מחפש
עיניים דומעותבלי יכולת לראות
ומבעד מסך הדמעות מגשש את הדרך
ותר אחרי דמותך בטוח אחיש קירבתך
בנפשי ובליבי את עדיין קיימת
מחפש בשבעת רקיעי השמיים מחפש בכולם ואובד
מתשאל כל ניקרא בדרכי אך לשווא
גם דמותך גם קולך כי נדם
כמו אדם כמו מלאך בהרהור בדמיון
מבקש הזדמנות להיות בקרבך
עד לטווח שתיכלי גם לשמוע
לזעוק כאבי להגיד את מה שלא הספקתי בחייך
להגיד שכל בזמן במחיצתך לא הספיק
להגיד שאת החשובה בחיי
להגיד שוב ושוב שאני אוהב אותך
ובוכה
את היית ראשונה אם ביקשת דבר מה ואפילו פעוט
מיד נהפך לחשוב ביותר והייתי יוצא ליישמו
אמא תמיד היית לצידי
גם בטוב גם ברע גם באושר גם בקושי
נכונה היית לעזור ולתמוך
בערוב ימייך בשנים אחרונות במיוחד
הקדשתי את כולי רק אלייך
להיות לצידך לעודד ולסעוד בכל תחום וכל דרך
מנצל כל דקה להיות לידך
עד אותו יום עצוב שחיכית עד שאגיע מהעבודה
אז ורק אז לאחר שנפרדת ממני נפרדת מכל החיים
אמא
זה יום עצוב וכואב ועברו חמישה חודשים
חמישה חודשים של כאב ובכי כאב ובכי כאב ובכי
אמא
עד אותו יום עצוב לא זוכר שבכיתי
אך מאז לא יבשו עיני והדמעות בעיני כל הזמן
אמא
אני אוהכ אותך אוהב אותך לעד
ב ו כ ה
מ ת ג ע ג ע
נכתב על ידי
meir, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 18/05/2016
(סיפור זה נצפה 5,815 פעמים)
