אני לא נוהגת להגיב על התנצחויות באתר גם לא להכנס ולהוכיח איש אלה רק לחזק או להביע דעה אך כואב לי לראות את הכעס המתפרץ כאן באתר כואב לי לראות אנשים הנשאירים בתוך העבדות במקום לצאת אל החירות חירות המחשבה חדוות היצירה
כולנו בלי יוצא מהכלל כואבים אחרת לא היינו כותבים או יוצרים ואולי כלל לא היינו כאן באתר מתוך הכאב ישנה צמיחה מי יותר מי פחות כל אחד עלפי יכולתו והבנתו כך גם הכאב אין האחד יכול לשפוט כאבו של האחר ואין הכאב בר מדידה עדיין לא הומצא הסולם המודד את כאב הנשמה האחד נופל ממה שהאחר שורד או ההפך ומה שנותר לנו באמת הוא לחזק ולהושיט יד שוב כל אחד עלפי יכולתו והבנתו מה גם שנידמה כי פעמים רבות הכותב כותב והקורא מפרש עלפי דרכו ולא בדיוק על פי הכוונה של הכותב וגם זה בסדר מאחר ואנו אומנם כולנו בני אדם אך שונים אנו האחד מהשני בהבנתנו ובתפיסת עולמנו וכל אחד יפרש דברי האחר מהמקום בו הוא נוגע לו אין זה נכון להוציא דיבה או להגיד דברי בלע אחד על השני ואין זה המקום להתנצחויות אלה להבעת דעה ומותר מותר להביע ומותר לכאוב ומותר גם לטעות ולשגות שגיאות גם בכתיב וגם בדרך ההסבר מה לעשות כולנו בני אדם וכולנו יכולים לטעות במילה זו או אחרת או לחילופין דבר הניראה בעיננו ברור אולי בעיניי האחר ניראה תמוה או ערפילי אז בואו נצא מעבדות לחרות וניתן לעצמינו את היכולת להתבונן ללא שפיטה או לפחות נשתדל לעשות זאת עד כמה שניתן כי כולנו יצירה של בורא עולם קטנים כגדולים ועד האחרון שבייננו ושיהיה חג שמח חזקו ואימצו כל הכואבים ובואו ביחד נחפש את האור ונבריח את החושך גם אם זה במילה אחת קטנה המכילה כל כך הרבה בתוכה במילה אהבה ובחיבוק שהיא מביאה איתה.
חג שמח
נכתב על ידי
מיקה, אישה בת 57 מנהריה, בתאריך 28/03/2010
(סיפור זה נצפה 5,400 פעמים)
