הנה מגיע הלילה ללא צלליות אהבתך,
כי עייפתי משקריך ובגידתך.
עכשיו אעלה למעלה מעל ההזיות,
אפתיע גם אותך בהאשמות.
אני מודעת שכאן מסתיימת כל המסתוריות,
ושאת פרצופך אחשוף מתחת למסכות.
כל החלומות שרקמנו ביחד ושהאמנתי בהם,
הכל כשהשחר יקום יעלם.
אינך חושב שאני מספיק חזקה,
אבל לא אהיה אסירה של אהבה.
כבר לא עיוורת ומסוגלת להתמודד עם אכזבה,
אני יכולה לקרוא בראשך כעת כל מחשבה.
אינך יכול כלום להסתיר,
וגם לנסות להסביר.
קיבלת הזדמנויות ניסיתי גם לסלוח,
אבל זה הסתיים, לא נותר בי אליך רגש וכוח.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 73 מבחו"ל, בתאריך 22/06/2010
(סיפור זה נצפה 4,203 פעמים)