ב- 4 ליולי -י"ט בתמוז חגגתי שישים,
כברת דרך עברתי מחצית החיים.
כשנולדתי השמש עמדה בדיוק באמצע השמיים,
הגחתי לאוויר העולם בול בשעת הצהריים.
אני מניחה שבלידתו של כל אדם נקבע גורלו,
וגם בוודאות חלק מאופיו.
עוברות 60 שנה ואם מסתכלים ועושים חשבונות נפשיים,
הרבה דברים מתרחשים.
אצלי האופי לא השתנה ,
הוא התחזק שנה אחר שנה.
כנראה שגם עם הזיקנה,
האימפולסיביות שבי תהיה כל הזמן בממתינה.
חשבתי שאולי אתרכך ואלך לכיוון של פשרות,
רק שהמציאות טופחת שוב ושוב על פניי ,והתוצאה היא חשדות.
אני אמשיך את חיי כפי שחייתי עד היום,
ואינני מצפה למצוא נסיך כך פתאום.
החשוב ביותר שאני מאחלת לעצמי זו הבריאות והשלווה,
כדי שאוכל להנות מנכדתי הקטנה.
@אירית@
נכתב על ידי
Unattainable Tigris, אישה בת 73 מבחו"ל, בתאריך 06/07/2010
(סיפור זה נצפה 4,413 פעמים)