כבר אחרי חצות שכובים על מצע המיטה
מילים אחרונות טרם כיבוי אורות
ידיה שלובות ראשה מורכן ואני לוטף שערה
תרדמה חוברת בשניים  אין מנוס
חוברים לעולם החלומות, ובחלומי חולק אני עצמי
עם אהבת חיי קיבלתיה כעסקת חבילה
יחד עם כל בני ביתה וכנ"ל היא לגבי משפחתי
המודעות האישית המצויה באור יום חוברת בעוצמה בליל
ובזאת מאשרת אמת לאמיתה על קירבתנו בלב ובנפש,
בוקר שמש בוקר קרניה שולחה רוח סתוית נושקת אט
מקיצים בצוותא צמודי גוף מליטים מבט איש ברעותו
מתבוננים ומחייכים אין זה חלום, זוהי מציאות אחרת
מציאות לה ציפינו ימים ושנים ועתה חווים מיצויי
אכן חברנו ללילות ולימי אהבה בכל אשר נפסע,
ובצוותא ליד המכתבת כותבים הגיגי לב