לא,לא ניתן לעכל איזה אסון
הם נתנו נפשם ביצאם לחלץ
ודרכם נסתיימה בלהבות עתק
מילים לא יועילו.הם היו ואינם
ואנחנו כאן ספוגי הלם
חייבים ליישם לקחים ולתקן,
הטבע עיתים אכזרי ונורא,
לא כל דבר ניתן לחזות,
אולם חייבים להגות ולצפות
ולעשות ככל הניתן למען המחר
הכאב נורא ואכזרי ביותר
אלו שיצאו לחלץ שילמו בחייהם.
תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים
נכתב על ידי
דליה, אישה בת 74 מאור עקיבא, בתאריך 02/12/2010
(סיפור זה נצפה 2,797 פעמים)