לא אפסיק לשיר...
02/09/11
בהתחלה, הכל סער. היה אי שקט. הייתה אי הבנה...
ועם הזמן, המחשבות שחולפות מביאות איתן סוג של הגנה.
המחשבות והרגשות מביאים איתם תובנות.
פתאום את מבינה שלא יכול להיות שהוא האחד,
פתאום את חושבת שאולי האחד שלך – נכחד.
שאולי את סתם מחכה והגיע הזמן שלך להפנמה.
אולי הגיע הזמן שלך להפנים שאת חיה בבועה.
את תדאגי שהבועה תהיה הכי נוחה שאפשר!
תתעלמי ממה שמרגיז, תלמדי את עצמך לשכוח,
לשכוח את כל מה שלא נוח...
תתמקדי במה שעושה לך רק טוב
ואף פעם אל תפסיקי לאהוב...
נכתב על ידי
AnAt61, אישה בת 62 מכפר סבא, בתאריך 21/04/2012
(סיפור זה נצפה 4,937 פעמים)