געגועים
געגועים, כמו גלים בים לא מסודר
באים לי מכל עבר,צצים עם כל דבר
אני מביט לאופק,דמותך שם בענן
הרוח שר את שמך כמו פזמון ישן
וצל דמותך בזכרוני נשקפת על המים
מביט לים רואה אותך, מביט אל השמיים
אבל גם שם ברום,בשקט הכחול
נעור מתוך העומק ומתרומם נחשול
והוא הולך ומתרומם,גוב?ה?ה, מתרחב
ומסתער להתנפץ ישר בתוך הלב
עוד לא החלטתי אם זה נעים לי או שזה כואב..
נכתב על ידי
רון, גבר בן 72 מפתח תקווה, בתאריך 08/04/2013
(סיפור זה נצפה 1,987 פעמים)