את איננה...
לחשוב עלייך,
גם שאת איננה,
לזכור את החיוך שלך,
ואת השיער שגולש ממך,
כמה שאת יפה,
ואין מילים לתאר,
לחשוב עלייך שאת איננה,
והלב מתקווץ לרסיסים...,
כל מחשבה רק מחזקת את הכאב,
והאובדן קשה מלשאת.
רק אתמול חייכת,
והיום את כבר איננה,
אולי זה חלום שלא שייך למציאות,
כי אולי את תשובי,
והכל יראה כחלום,
הדמעות שזולגות...,
הם דמעות של עצב,
יבשות,ושחורות.
הלב מסרב להאמין,
שאת כבר לא כאן...,
ההמתנה אלייך היא שתשובי,
ואנחנו נצא מתוך הבועה,
דמעות של עצב,
התחלפו בדמעות של שימחה,
אבל בעצם הכל רק אשליה,
את כבר לא כאן,
ואת לא תשובי בחזרה,
והכאב צר על הלב,
חנוק מהכאב.
הלכת כל כך רחוק,
למקום אחר,
מבלי שתשובי,
והשארת אותנו עם הכאב.
כולם אומרים שזה חלום שאת איננה,
אבל כנראה שהגורל חשב אחרת...,
הדמעות ממשיכות ליתפוס את מקומם,
והלב ניקרע,ומסרב להאמין...,
כבר לא נראה את אותו החיוך...,
הוא פשוט נדם,
ובלב יש מועקה גדולה,
כי את כבר לא תשובי בחזרה,
והכאב...,
גדול מלהבין את המשמעות,
לחשוב עלייך בזמן עבר,
שאת איננה,
זה כל כך לא הוגן,
לא פייר,
ומציק על הלב.
גל
נכתב על ידי
גל, גבר בן 53 מבת ים, בתאריך 07/05/2014
(סיפור זה נצפה 3,407 פעמים)
