עברה לה עוד שנה
והגיע חג האהבה
ושוב אני לבד מחבקת את אותה כרית
נשענת על אותו כיסא מול המחשב
אכן...אותו מחשב..:-)
האם תהייה זו שנה אחרונה ללא אהבה?
האם תגיע בהליכה, בריצה בהפתעה?
או שמא לא תגיע כלל וכלל?
הרבה שאלות ותשובות אין
הרבה בדידות לצד עומס של החיים,
אז נרים כוסית לחייך, לחיי שנה הבאה
שלא נהיה לבד, לא נחבק כרית,
ונפסיק לישון באלכסון.
לא מבקשת הרבה...מבקשת לאהוב ולהיות נאהבת.
האם תתקיים המשאלה?
בינתיים הכרית זועקת בשמי...
מסכנה נשארה לבד יותר מדיי זמן....:-)
חג אהבה שמח לכולם.
נכתב על ידי
סמדר, אישה בת 53 מכפר יונה, בתאריך 12/08/2014
(סיפור זה נצפה 3,629 פעמים)