נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • הוצאנו גרסאות חדשות של האפליקציה לאנדרואיד 1.3 וגרסה 4.0.9 לאייפון
בוקר טוב !
22 נוב | 07:22
אורח [ התחבר/י ]
251 מחוברים
1 בחדר השיחה 
170 גברים, 81 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
הסבא הכי מעצבן בעולם
סבא יוסף היה הסבא הכי מעצבן בעולם. שום דבר לא עשה כמו הסבאים של כולם. למשל, אם ביקשו ממנו סיפור, נהג לספר את הסיפור הקצר הבא: פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה חיו מלך ומלכה ויום אחד בהיר לא קרה כלום. למחרת גם לא קרה שום דבר מיוחד. הם חיו חיים רגילים ובסוף מתו. וזה הסוף.
אוף, סבא, כעסו הנכדים. תספר סיפור יותר מעניין!
טוב, אמר סבא יוסף. אז פעם אחת הייתה עגלה - וזאת ההתחלה. ואז הופיעה ביצה - וזה כבר האמצע ופתאום הופיע קוף - וזה הסוף!
אוף, סבא, כעסו הנכדים. תספר סיפור אמיתי. לא בדיחה!!!
טוב, נאנח סבא יוסף. אבל אני חייב להכין לעצמי כוס קפה.
אז הוא הכין לעצמו כוס קפה וישב לספר להם סיפור אמיתי.
האמנם?
לפני איזה שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי ושם ראיתי דינוזאור, אבל אחד קטן כזה והוא ישב על הספסל וקרא עיתון, שהיה קצת רטוב מגשם.
אוף, סבא, התעצבנו הנכדים. אין שום דינוזאורים והם בטח לא יודעים לקרוא עיתון.
אבל מה קרה לכם, הגיב סבא יוסף בתדהמה. אני אומר לכם שראיתי דינוזאור, אבל גור כזה, די קטן בעצם, משהו כמו כלב פודל ונשבע לכם שהוא קרא עיתון, אם כי לא נראה לי, שזה עניין אותו במיוחד.
הוא לגם בקול רועם מכוס הקפה טורקי שלו.
טוב, תמשיך, מלמלו הנכדים באכזבה. אחד מהם קם בעצם והלך, אבל אחרי שעשה סיבוב התקרב לדלת והאזין, אם כי די בחוסר חשק.
אז נעמדתי מול הדינוזאור הזה, אמר סבא יוסף, והחלטתי לדבר איתו על הבחירות המתקרבות ולשאול אותו למי הוא מתכונן להצביע.
אבל, סבא, צעקה נעמי הקטנה. אין בכלל דינוזאורים וגם אם היו, אף אחד מהם לא היה נותן להם להיכנס לקלפי של בני האדם ולהצביע בכלל. סבא, מה איתך!!!
יפה, יפה, התרשם סבא יוסף. את יודעת את המלה קלפי!
כן... דיברו איתנו על זה בכיתה, רטנה הקטנה.
טוב, אז הדינוזאור הזה, שקראו לו בעצם זרובבל, אמר שפוליטיקה לא מעניינת אותו, אבל הוא תמיד מחפש בעיתון תשבצים לפתור.
סבא, מספיק עם זה, צרח בכל כוחו נועם בן העשר. אנחנו לא אוהבים סיפורים כאלה מהדמיון. תספר לנו סיפור אמיתי!!! נאור שהאזין ליד הדלת חזר אל החדר וגם הוא התחיל לצרוח על הסבא.
טוב, נכנע, סבא יוסף. אתם רוצים שאספר לכם על פינוקיו?
כן, יופי, שמחה נעמי הקטנה. את זה סיפרו לנו בגן. זה סיפור אמיתי. גם שני אחיה נרגעו קצת.
טוב... אמר סבא יוסף ולגם עוד לגימה מהקפה שלו. אז פעם אחת חי איזה נגר צמרת עשיר נורא באיזו שכונת יוקרה ויום חג אחד בא לו מרוב השעמום ליצור איזה ילד מאיזו חתיכה של עץ.
הוא לא היה עשיר. הוא היה עני מרוד, אמרה נעמי בהבעת חשיבות. אתה לא מספר את הסיפור הזה נכון.
אז אני אומר לך שהוא היה עשיר חבל על הזמן, אמר סבא יוסף. את זה המציאו רק אחר כך, שהוא היה עני מאוד. אני אפילו הכרתי אותו. פעם הזמנתי אצלו כורסה.
אבל הוא רק סיפור, אמר נועם בכעס. בכלל לא היה אחד כזה.
ועוד איך היה, אמר סבא יוסף בביטחון. ג'פטו הקמצן, כך קראנו לו, ואיזה מחירים הוא היה גובה על הרהיטים שלו. אבל הוא היה הכי טוב בעיר. אז אנשים שילמו. יש אנשים עם כסף כמו זבל.
לא נכון, זה לא ככה היה, אמר נאור בקצת חוסר ביטחון. אתה סתם ממציא הכול.
טוב, אם אתם לא מאמינים לי, אז אני הולך להכין עוד קפה, אמר סבא יוסף, אבל הנכדים שתקו. הם ידעו שגם כך הוא היה קם להכין עוד קפה, כי הוא שותה קפה כל הזמן. המשקה הלא טעים הזה.
אז באותו יום חג הייתה לו השראה ו...
מה זאת השראה, שאלו הנכדים.
זה... זה... כשאתה מצליח לעשות משהו טוב, מלמל הסבא. בקיצור, יצאה לו מין בובה חבל על הזמן. בובה של ילדה מעץ ממש יפהפיה.
ילדה!!!! - זעקו הילדים. פינוקיו היה ילד!!! ילד מעץ!!!
אל תאמינו, למה שמספרים לכם, אמר סבא יוסף ונופף בכף ידו לביטול. פינוקיה הייתה ילדת עץ יפהפיה וכל הילדים בשכונה התאהבו בה ולהורים שלהם זה לא נראה בכלל. היא הייתה ילדת-עץ טובה וממושמעת, תמיד הכינה שיעורים בזמן והתכוננה למבחנים ותמיד דיברה בנימוס אל ההורים שלה ואכלה את כל האוכל מהצלחת.
אני עוזבתתתתת - שאגה נעמי הקטנה. די, כבר סבא. אלף, לפינוקיו לא היו הורים בכלל. בית, הוא היה מופרע. גימל, הוא היה עצלן ולא הכין שיעורים בכלל ותמיד עשה כל מעשה רע והוא לא אכל שום דבר, כי הוא היה עשוי מעץ.
היו לו הורים... הצהיר סבא יוסף, אבל הם לא יצאו מוצלחים כל כך. הורים מעץ... אז סבא ג'פטו זרק אותם למחסן שלו ושכח מהם והם היו עצובים, שהם שוכבים שם בחושך ולא רואים איך הילדה שלהם מתפתחת.
אז בואו נלך להציל אותם, אמר נועם, הסיפור דווקא התחיל למצוא חן בעיניו. יאללה, בואו נלך, הצטרף גם נאור בהתלהבות.
לאיפה תלכו, טיפשים שכמוכם, גערה בהם נעמי. זה רק סיפור. והסיפור הכי לא מוצלח ששמעתי.
אני ממש נעלב, מלמל סבא יוסף בקדרות. אני דווקא חושב שזה סיפור מוצלח מאוד.
למרבה המזל, באותו הרגע ממש, קראה בתו, אמם של שלושת הנכדים, לכולם לארוחת הצהריים... וכך לעולם לא נדע, מה עלה בסופה של פינוקיה, אותה ילדת עץ ממושמעת, נימוסית וצייתנית. מן הסתם לא משהו כל כך מעניין.
וזה היה רק אחד מהסיפורים המעצבנים של סבא יוסף. אז מה פלא בסוף, שהנכדים שלו העדיפו טלויזיה ומשחקי מחשב. למרבה מזלם, הסבא השני שלהם, דווקא ידע לספר סיפורים יותר מעניינים. וגם נתן להם יותר ממתקים. וסבא יוסף... האם נעלב עד עמקי נשמתו??? - לא דובים ולא זבובים. הוא נהנה לטייל לבדו בגן הציבורי הקרוב לביתו ולפעמים ניגש לפטפט קצת עם הדינוזאור על הספסל, או התוכי פולינזיה, שברח מהסיפור דר. דוליטל ומאז שרץ בגן הציבורי והפך לאחד מטובי הנואמים הפוליטיים בשכונה.
נכתב על ידי trubadur, גבר בן 59 מחולון, בתאריך 02/01/2015
(סיפור זה נצפה 2,720 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]
סיפורים נוספים של trubadur
10/02/2016
06/02/2016
05/02/2016
05/02/2016
16/01/2016
18/12/2015
12/12/2015
07/01/2015
07/01/2015
13/12/2014
06/12/2014
06/12/2014