יש דבר שמציק לי כבר המון זמן, החלטתי להעלות אותו כאן, ואשמח לתגובות...
מדוע לגברים מותר לטפח כרס ולטעון - זו כרס של בירה, להצמיח שערות באף ובאוזניים ובשאר חלקיי הגוף(מה לעשות גברים ככה אנחנו שעירים), להסריח מבית השחי (נשבע לך ששמתי דאודורנט בטח התנדף מאז הבוקר), ועוד דברים שהשתיקה יפה להם...
אבל לנו הנשים אסור בשום פנים ואופן לטפח בטן ולהאשים את ההריונות והלידות, אסור שתצמח לה שערה אחת על הגוף ועל הפנים (אך את לא עושה שעווה/לייזר), אסור לנו להתעצבן, תמיד חייבות להיות רגועות ושלוות, תמיד צריכות להריח טוב, לפנק, להשקיע בעצמנו, בילדינו, בבית, בבן הזוג, ועם כל העומס הזה מצפים מאיתנו להיות סקסיות, חטובות, חייכניות...
גברים באמת תחשבו רגע ברצינות, גם אני הייתי פעם לפניי טיפוליי ה- ivf שעברתי, ההריונות והלידות סקסית בטירוף הגובה שלי היה 153 ס"מ, ושקלתי 38 ק"ג, אף פעם לא חשבתי שהגוף שלי ישתנה כשאחליט להביא ילדים לעולם, ואני בטוחה שיש עוד הרבה נשים כמוני, נכון יש נשים שזכו, אבל רובנו - לא!! אז לא מגיעה לנו אהבה? אנחנו לא מספיק טובות בשביל להרגיש אהובות? גם אם תתאהבו עכשיו במישהי סקסית מעלפת חושים, מי מבטיח לכם שבעוד שנה, חמש שנים היא תמשיך להיות כזו?
היא יכולה לחטוף שיתוק, לעבור תאונת דרכים, לחטוף מחלה, הכל יכול להיות, אז מה? תעזבו אותה כי היא כבר לא סקסית ולא מושלמת?
אשה מלאה/שמנה גם יכולה להראות טוב, לאהוב, לתת מעצמה, ולאהוב אתכם הגברים, תנסו להבין למה היא ככה..., תנסו להכיר..., ולא ישר לשלול, גם לנו יש נשמות...