מעיין שזורם לו מלב 
בדרכים נפתלות הוא שוטט 
וככל שהרחיק  התייבש 
אך טבעו של מעיין 
שתמיד הוא נובע 
וזרם עד אלייך הגיע 
בפגישה ראשונה כבר טיפה ניקוותה 
כי מצאה היא מיקווה אהבה 
תיתגבר נביעה מלווה אהבה 
המריצה זרימה מן הלב 
עברה לה שנה  עוד שנה  וחמש 
ונידמה כי -
שיגרה. 
האגם התמלא 
מתגונן האגם ובונה לו אז סכר 
כמצוות היועץ.הוא השכל 
ועוברים הימים.ארוכים חסרי תוכן 
משקיפים בשנאה אל הסכר 
מן הצד האחד-אהבה תצטבר 
ומעבר אגם יתרוקן 
ותוסיף אהבה להגיע
בסכר תיפרוץ ,רק בקיע .
וממנו תיזרום לאגם 
שמיד יזדעק על משמר 
ויחסום את הסדק-בלי חשק
והלב שממשיך אהבה להזרים 
עוד יפרוץ ,ינתץ את הסכר 
 

נכתב על ידי meir, גבר בן 68 מחיפה, בתאריך 19/06/2015
(סיפור זה נצפה 3,193 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]