כך עוברים להם ימים
ואני בין השבילים
הצל שלי הולך לפני
והשמש יוקדת על פני
השבילים כל כך סבוכים
מלאי דרדרים ומבוכים
לאן יובילוני צעדי
היכן הדרך לחיי
עם כל צעד החשש גובר
ימי חולפים הזמן בוער
עומדת רגע מתחילה להשתהות
האם מותר לי שוב לטעות
כל צעד ושעל עלי מכבידים
השבילים עלי סוגרים
רוצה לברוח לא לחשוב
מתי גם לי יהיה כבר טוב
(סיפור זה נצפה 1,057 פעמים)