אני רואה את המיסתורין שבך ואני תוהה לאן הוא יפליג?... אם תחכה לי בנמל אהבתינו, או שמא הרוח תמשיך לנשוב ואתה תמשיך בדרכך לאהבה חדשה... לנצח אהיה שלך....אני חוזרת אליך..הולכת אחריך....מבלי לחשוב. אני מסתכלת במראה והיא מתנפצת למראה מחשבותי עליך, מכל השברים בליבי יש רק אחד שאני צריכה לבחור, להמשיך לחיות בלעדיך... הריקנות שבתוכי אבל תמיד ישאר לך מקום שמור בליבי. לנצח אני יזכור אותך אוהבי, את העבר שלנו, את החלומות המשותפים שלא הגשמנו הכל חקוק במעמקי ליבי, תמיד אהיה שלך, גם כשהכל מתנפץ לנגד עיניי אני עדיין אוהבת אותך השארת חותם בליבי, לנצח אהובי. אוהבת לנצח נצחים לאן שהרוח תנשב.... אני, שלנצח יהיה לך מקום מיוחד

נכתב על ידי דורית, אישה בת 53 מפתח תקווה, בתאריך 07/09/2008
(סיפור זה נצפה 3,925 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]