כשהמוזה לא באה זה מרגיש כמו מדבר מלא שיממון. כה נוראי....הכול יבש, כמעט כמעט דכאון. ולכן החלטתי,כמעט מחוסר ברירה להעלות סיפור מן העבר כדי להישאר בתודעה.אז למי שקרא ולמי שלא...הנה סיפור שיכול לקרות לכול אחד...גם לה וגם לו: שוחחנו המון על דברים שבלב על מה ששמח על מה שכואב ניפתחנו מאוד, כבר בהתחלה הרגשתי מאושר, עד השמיים וחזרה.ואז כך קרה שהשיחה השתנתה הטונים עברו לדרמה עצובה איש ואישה, על מכאוביהם סיפרו דיברו והתוודו, את ליבם שפכו.ועד מהרה לשיחה עלו החיבוקים הוירטואליים בינה לבינו חיבוק ועוד חיבוק, עד שלפתע השניים,מעורבבים אחד בשני, וזה רק על הצג,בנתיים.השיחה הפכה לסקסית ומגרה אך יחד עם זאת למלאת חום ותשוקה וכך עד שהשניים הגיעו לסיפוק,אך איש מהם לא שיער שההמשך אינו מחוק."נמשיך לדבר?",שאל הוא בתמיהה.."תן לי את המספר", הכתתה אותו בהלם ותדהמה וכך השיחה הלכה והתגלגלה ובמהרה גילו השניים שהם מוצאים חן אחד בשני,וזה באמת היה "לבנתיים".ומה אתם יודעים? כעבור שעה ניפגשו!בבית קפה בחוף ישבו, שוקו חם לגמו.הביטו זה על זה, והכימיה נוצרה,כך היה נדמה לו, הוא קצת טיפש, לא נורא.היא הפתיעה,זה ברור, הייתה כה בוגרת לאין שיעור. הצחיק אותה ללא סוף אך עדיין הרגיש שמשהו מוביל לסוף.והמבטים לא נגמרים, לא לרגע, אינם פוסקים.ובסוף לאחר חיבוק, ניסה אף לבקש רשות לנישוק.אך לפתע מבטה המבוייש."אני לא רואה המשך" והוא כבר כמעט ניכבש.הלכו איש ואישה לדרכם, עם מחשבותיהם בליבם."נהיה אחלה ידידים" כך קבעו, אך מן הסתם את ההמשך לבד תדעו.אכן, נשים עם בלתי צפוי.. אתה חושב שהן אוהבות ובעצם הן אומרות"פוי".יתכן ואקח מהן מעט פסק זמן. יום יומיים, אולי שנתיים, בהחלט, כמובן. ערב שקט.
