לפני שנה אותך הכרתי,
לאן זה יוביל לא ידעתי.
היו תהיות,היו חששות,
היו גישושים,היו רגושים.
היו בכיות, היו צחוקים.
ועתה אביע מילותי באלו המילים,
לך רציתי להודות על ימים טובים,
על כל אותם העידודים.
מתי שאני צריכה אתה כאן לצידי
מעודד,מדבר,או סתם מחבק אותי.
אני מרגישה שיש צורך בהמון מילים,
אז בינתיים מקדישה לך המון נשיקות וחיבוקים.
אתה לא סתם עוד חבר
אתה בשבילי ממש גלגל הצלה.
קשה לתאר כל שעובר לי עכשיו בלב,
נתת לי הרגשה שיש תמיד מי שאותי אוהב.
נתת לי כל כך הרבה שמחה ואהבה,
נתת לי תמיד תקווה.
נתת לי את כולך,גם שכל כך קשה היה לך.
לא החסרת ממני דבר,גם בימים איתי לא היית
במחשבתך תמיד שכנתי,
בליבך תמיד דרתי.
ואתה ממחשבתי לעולם לא יצאת,
לא היה רגע בו לא היית.
לו יכולתי לתת לך את כל עולמי
מה שבטוח אתה עמוק בליבי.
לך תמיד פינה מיוחדת
שרק לך היא שייכת.
אף אדם בה לא יוכל לגעת,
ומה מתחולל בתוכה לא יוכל לדעת.
זו פינה השייכת לשנינו,
ובה כל המתחולל בננו.
פינו חתום וליבנו פתוח,
האחד עם השניה מרגישים בטוח.
(סיפור זה נצפה 917 פעמים)
