קצת מוקדם לגלות לכם אבל כנראה שאגלה הכל בהמשך. יש גברים המאמינים לנשים ויש שלא. רק אני תמיד פוגשת את אלה שלא.אם אני אומרת שאני רצינית, הם מתייחסים אלי בחוסר רצינות נוראי ואם אומרת שלא רצינית, מחזרים, נצמדים ואינם מרפים. אז מה עושים?!ניסיתי לזרום, לא לחשוב מילימטר קדימה אבל מצאתי את עצמי במלון דרכים מפואר, ללא הגנה.מתענגת על ההפתעה, הריגוש, הפירגון והנתינה. נהנית מהחופש הנעים, מהמגע ומהריחות.ניסיתי לעכב, לתת להם לחזר, להתחנן, להזדיין בסבלנות, לא לקבל מה שרצו מיד בהתחלה, למשוך את הזמן ואת הגבר שלי. לא היה לי נעים, עיניתי את עצמי, שנאתי את התכסיס המיותר..וכעת...לאחר נסיון האונס...אופס, גיליתי את האמת....אני יודעת, פשוט יודעת שלעולם, לעולםפ לא אנסה שוב. לא חשוב מה יגיד, לא מעניין מה יבטיח. לא לא לא כמו אותן נזירות השלמות עם בחירתן.כך אני: נאמנה לעצמי, לבוראי,למשפחתי ול....רוצה אותי? לא! אני שלי ורק שלי!תודה מיוחדת לכל מי שהביא אותי להחלטה חשובה זו!
(סיפור זה נצפה 773 פעמים)
