שמיים תכולים...אינם מנבאים מאומה...
ואת בשלך.
רבות נכתב עלייך
אבל חסר העיקר....
והעיקר את מראה נפלאה
שההוא שמביט בך-
ראה גם ראה...
ראה את שחפץ ליבו
ראה שמיים תכולים,
עף בין העננים-
ואז שנחת סוף סוף
התבררה האמת-
הוא סיפר סיפורים אין סוף...
ואת שמאסת במשוררים למינהם
הגבת גבה---לנוכח ההסבר,
שוב הוליכו אותך שולל.
ולנוכח בכייה ולא שלך
לנוכח הינוקא...
נישארת במקומך הבטוח-
מרימה עינייך השמיימה- השמיים עדיין תכולים.
סימבה
(סיפור זה נצפה 2,015 פעמים)
