כל חיי אני כותבת....כבר כילדה אני זוכרת ,הייתי כותבת....קוראת המון ...אך תמיד כותבת...לימים הבנתי שבכתיבה יש משהו ,מרפה ומהנה...ומרפא....כשרציתי להגיד משהו ולא היה למי...כתבתי לעצמי ...הכתיבה יצאה ללא מחשבה כאילו מבפנים...היום כבר יש לכתיבה הזאת שמות:קוראים לה כתיבה אינטואטיבית,קוראים לה תקשור....אבל אני יודעת שזאת כתיבה אמיתית.היא עוזרת לפעמים ....מציעה לכם הקוראים מידי פעם להתנסות ,פשוט לשבת ולכתוב ואם בהתחלה זה לא יוצא פשוט לכתוב אין לי מה לכתוב.....עד שפתאום תרגישו שאיזה סכר נפתח והכתיבה יוצאת ,נשפכת וזורמת....אשמח לשמוע תגובות.בברכה רחלי
(סיפור זה נצפה 527 פעמים)
