הצליל הצורם של השקט-
התחיל לתת אותותיו.
המונוטוניות של הבכיה
הפכה זה מכבר למזמור
ואתה שנכנסת כך לחיי
הדלקת את האורות הכבויים
וחיי הפכו לפתע -
לשמיים שזורים באלפי כוכבים מאירים...
והכוכב בו בחרתי לעצמי
משייט לו במרומים -
שולח אין סוף אותות ומסרים
+ למנצחת שיר מזמור +
מזמור של החיים
שהפכו לפתע למוארים
מוארים באהבה אין סופית
והפעם הצליל הבוקע -
הוא שיר מזמור לאהבה...
סימבה
(סיפור זה נצפה 2,156 פעמים)
