שני ברנשים התיישבו על הבר
בשתי תנוחות, שונות מאוד, ממש מוזר..
תנו לעצמכם לדמיין זו התנוחה:
שילוב רגליים זו בזו, זו שלו וזו של הלז. שתי האחרות, שמוטות לצד...
לו הייתי גבר, זה לא היה נראה , אבל אני אישה וזה מגרה נורא
וואוו, הם ממש מתלטפים, מתנשקים ואפילו גונחים...
ממתי גברים כה רומנטיים ונסחפים?!
את הנשים, בל נשכח ידידי ורעי:
הן בבר לא יושבות, הן בים יחפות מהלכות.
שמלה סגולה, חזייה מבצבצת, היא הבטיחה לך,
איתך היא את הבוקר חולקת...
צינת הבוקר עושה את שלה, אתה מנגב והיא שוב מרטיבה,
את העניבה האפורה, את החולצה הכחולה, למה לא? אתה הרי שלה ובשבילה!
יכולנו להמשיך ולתאר את כל החוויות אבל צריך באמת להודות:
הכל וכולם נהנים במיוחד דווקא מרגעי הלבד.
הרגעים של מעט לפני המיצוי, הציפייה, הלב החצוי...
הם רגעי הסערה, השאר זהים אצל כולם.
לעיתים מיותרים, לא בטוחים ומותירים אותנו מרוקנים...
נאחל לכולנו את האיזון המיוחד בין רגעי היחד והלבד..
את החיבוק והנשיקה לצד הציפייה והערגה.
שבת שלום, תודה על ההקשבה!
(סיפור זה נצפה 672 פעמים)
