לאדם יש שלושה אוצרות אותם הוא חייב לטפח,האהבה.ההסתפקות.והענווה.כי רק האוהב הוא אמיץ,רק המסתפק במועט הוא נדיב, ורק העני הוא זה היודע לשלוט.כשמזל טוב בא עלייך מי לא בא עימו? { כולם }כאשר המזל לא בא עליך,מי כן בא? {אף אחד}לאנשים גדולים-קשיים גדולים.לאנשים קטנים -קשיים קטנים.בעל נפש אצילית אומר תמיד דברים אצילים, אולם המשמיע דברים אצילים אינו בהכרח בעל נפש אצילה.אין בנמצא אדם המכיר במגרעותיו,והמגנה את עצמו...האדם לעולם לא יהיה מסופק, גם אם ניתן יהיה להפוך אבנים לזהב...ממש כפי שיין לבן מאדים פני אדם,כך גם הזהב הצהוב משחיר את לב האדם...ולמרות שהנחש מסוגל להכנס לצינור במבוק, קשה לשנות את ניטייתו להתפתל... כלומר מצבו הישר הוא תוצאה ומצב זמני בלבד הנגרם עקב נסיבות...אז זהו תפנים לא מאמינה לך כהוא זה...כי הפגם החמור אצל האדם הוא אי הניסיון לתקן את חסרונותיו.את המים שנשפכו אי אפשר לאסוף חזרה לכלי,אבל את התשוקות להן התמכרת גם אותן אי אפשר לרסן אז מה אתה אומר?
(סיפור זה נצפה 2,128 פעמים)
