כל בוקר בשעה שש ושלושים אני יוצאת ...כבר הרבה שנים... על האופניים שלי...בשדות של המושב....רוכבת להנאתי... מנקה את הראש מכל מיני מחשבות, ומתרכזת בעיקר ברכיבה עצמה...הרוח נושבת בפניי....מרגישה כמלכת העולם....זאת המדיטציה שלי...כאילו אין דבר אחר בעולם ...רק אני והאופנייםשכבר הפכו חלק ממני...קסדה על הראש,כפפות על הידיים, ומכנסיים מותאמות....כי אם הרכיבה ארוכה זה מתחיל לכאוב...בזכות האופניים...אני עושה גם ספורט ...שטוב לגוף ולנשמה...האופניים שלי........

(סיפור זה נצפה 438 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]