עובדה, אף אחד מהם לא התיישב על הפרח מימין. לו היו הפרפרים חופשיים באמת, הם היו בוחרים לשבת כאן, על הפרח המזמין והסקסי הזה. נדמה להם שהם חופשיים. הם בורחים מהחלטה היכן לשבת, זו האמת. אבל, זה לא אומר שהם חופשיית באמת. הפרפרים, נמצאים תדיר, תחת השפעת ריח. הריח, הכימיה, היא שקובעת להם את ההתנהגות. זה לא חופש. זו שליטה מוחלטת של הטבע עליהם ועל התנהגותם. הביני, קוראה יקרה שלי, הבן, קורא, יש כאן אשליית חופש איומה.
אי לכך, אנשק אתכם, קוראי היקרים, לפני חג הפסח ואדביק אתכם בברכה מיוחדת:
שתצליחו כבר לבחור על איזה פרח טוב ונכון לכם לשבת. הסתדרו, כמו בשולחן הסדר, הרגעו ונהגו בהגיון של לפני אלפי שנים: הינשאו, התחייבו, היו פרפרים.בחג החרות, ראוי לגלות: אין לנו את החירות הזו. אנחנו מובלים, כמו הפרפרים. הבחירה שלנו היא: לא לבחור מבין הפרחים. בחירה זו גובה מחירים אבל הופכת אותנו ליותר ראויים. חג שמח!
