ברגעים אלה שהשמש נעלמת ותיכף מגיע החושך
תמיד אמצא איזו נקודת אור...

ברגעים שהשקט ממש רועם
מוצאת את עצמי מזמזמת ואפילו מזייפת מנגינה

שנדמה שכבר הכל -או לא- כלום ...ממש מגרה אותך בפינה
אתה מוצא עצמך לפתע מהיר חימה...

ואתה זועף כועס רוקע ברגלים
ולפתע כלום לא קורה....
החושך מחשיך האור נעלם לו
ואתה עם כל האופטימיות
פשוט עומד ומתמודד עימו...

סימבה

(סיפור זה נצפה 2,070 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 2 תגובות     [ להוספת תגובה ]