אין  כמו לשבת בבית כשבחוץ משתוללת סערה .....אבל אני לא אשכח את החורפים בילדותי את האווירה המיוחדת שרק קרמבו היה מחמם לנו את הלב ורק אמא הייתה מלווה אותי לגן  ואם  היה מכשול בדרך מיד אמי היקרה הייתה מאלתרת איזה חפץ כמו בלוק ואני הייתי דורך עליו  וממשיך ללכת .לא מזגן  לא  אינטרנט  רק היינו רוצים לחזור הבית לנעול את המגפיים וללכת אם החברים לשלולית הכי גדולה להירטב ולחזור הבית מאושרים לשתות מרק של אמא .כן חברים פעם ואתם בוודאי זוכרים חורף היה חורף כמה אני מתגעג לתקופה שחלפה לה כמה אני מתגעג לחורפים ההם שאני ואתם לעולם לא נשכח.....

נכתב על ידי זיו, גבר בן 54 מירושלים, בתאריך 09/01/2013
(סיפור זה נצפה 4,990 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]