יושבת בבית כפרי
מסביב פרות סוסים דשא עשב
מביט בך מרחוק מביט וכותב לך
כמה יפה את כמה החיוך שלך שווה מיליונים
מישהו פעם סיפר לך שלראות אותך גורם לי להערצה/החמצה?
את יודעת, כפרית יפה
לפעמים כשאני יושב לי עם עצמי אני רואה אותך בדמיוני,
ושם את היפה שערך המטלטל לא מתרחקת
מתקרבת עליי יושבת מולי מספרת את הטוב והרע
אני מביט בך מהצד, שומע דיבורייך, שותף לסודותייך
שמח אתך כשאת צוחקת, שותק אתך כשנעצבת,
ולפעמים כשאת לא כאן, נעצר לי קצת הזמן
אני תוהה מה את עושה? לאן נעלמה לי הנשמה?
מוזר לי כשאת הולכת, יותר מוזר שאת נשארת..
ועוד לא נתת את ליבך לי
(סיפור זה נצפה 423 פעמים)
