עד לא מכבר סיימנו את יום השואה,שבה אנחנו מתייחדים,עם דקותיים של דומיה,של כאב ואובדן.עוד לא מסתיים לו יום של התייחדות,אנחנו מוצאים את עצמנו,ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל,עם דגל שמורד לחצי התורן,ועם צפירה בת דקה אחת, או דקותיים,אשר נפלו בנפשם ובגופם על הגנת המולדת.יום זה מאחד את כולנו עם האובדן,ועם המשפחות השכולות,אשר מסרו את נפשם להגנת המולדת,וע"י פעולות טרור.יום זה הוא יום של כולנו,יום שבוא עם ישראל מתייחד עם זיכרם של הנופלים בכאב,בשכול,בעצב,ואפילו  גם בדמעות.מדינת ישראל חוגגת שישים שנה לקיומה ולהיווסדה בצל גל של  טרור,התראות,ואיומים עד אין סוף.בצוואתם או במותם של הנופלים,,,הם שמסרו את נפשם על הגנת המולדת,כדי שכל אחד מאיתנו,ימשיך לחיות כאן,אבל גם לא לשכוח אותם,,,את אותם הנופלים.כל אחד מאיתנו שמע את,או שהלך עם התחושה"שזאת תהיה המלחמה האחרונה"ואני מצרף באמן ובאמונה שלמה את האימרה הזאת,אבל  כולנו לא שוכחים איך בעורפינו אנחנו חיים תחת  תחושה של פחד"של מה יהיה"שהאיומים מסביבנו רובצים.מי יתן שלא יהיו עוד מלחמות,צער ושכול,אמן!אל לנו לשכוח את חיילינו  שנפלו ועדיין בשבי,שהם עוברים מידי יום עינויים וסבל,רחוקים מאותם המשפחות,ורחוקים לצערי הרב מהחופש שהם כל כך מייחלים לו,"ושבו בנים לגמולם ולשובם הביתה מהר"אמן!עם צאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל,אנחנו חוגגים את יום העצמאות,שעדיין נושף בעורפינו הכאב והשכול,ואפילו הטרור.אבל חשוב לנו לדעת ולזכור,שמדינתנו חוגגת שישים שנה לקיומה ולהיווסדה תחת, יום יום של גל של איומים,אבל חשוב לנו גם לדעת שזוהי מדינתנו,ואין לנו ארץ אחרת,אין לאן ללכת,כי פה וכאן, זה הנכס שהנופלים השאירו לנו במותם על הגנת המולדת."יהי זיכרם ברוך"בנימה אחרת אני מסיים,,,חג עצמאות שמח לכל עם ישראל

(סיפור זה נצפה 654 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]