"שטופת זיעה מבשר חמורים,אכולת שנאה מזרמת הסוסים-סלדה נפשי ממגע אחרים . כמהה נפשי לשוב לאיתני - לחבוק מחדש את צל נשמתי.
לא ידעתי שובעה, לא הרויתי צמאוני - רק בלהט התשוקה ירדתי ממקומי..
נטשתי כסאי ויצאתי לדרכי - לחפש מחדש את הוד מעלתי..
אולי רציתי לודא שמכירים בדמותי - לנסות להרגיש ולהעצים אישיותי.
מצאתי אותך טמון במסתרים - מחייך לכולם ועוזר לאחרים..
אז נגעתי בך ושלחתי חיוך - ונשמתי נשימתך כדי שאחרי תהיה כרוך..
ועכשיו מאושרת ושמחה אנוכי- שהסכמת לחזור ולהוליד בעצב אותי..
שב לידי ,אחוז בשרביטי - קרב כסאך צמוד לכסאי..
עצום עיניך והקשב לרחשי ליבי , אוהבת אותך - אהוב אותי"
נכתב על ידי
מעין דויד, גבר בן 48 מבת ים, בתאריך 17/09/2017
(סיפור זה נצפה 5,091 פעמים)