עשית דילית לאהבתינו.
שלחת אותה לאותו מקום איום,
ממנו אין חזרה.
אותו חור שחור עמוס וירוסים ומזיקים,
כיצד זה היה בליבך?
אל אותו מקום לשלוח,
את ליבי שהיה בידך.
עת אהבתי שם,
מרחפת, ולא מוצאת מנוח לרגליה.
מצטרפת היא אל מאות לבבות,
אל נערים ונערות,
אל אמהות ואבות,
שמעומס החיים.
לחצו בשוגג, דילית.
