את לא היחידה בעולם
את לא היחידה שנושמת וכואבת
את פשוט לא מיוחדת.
הרגשות השונים נשפכים על הדף,
וזה אף פעם לא שחמה,
רק עצב ופחד, לפעמים גם הכעס.
אז מה את בעצם אומרת,
מה את בעצם רוצה,
התייחסות מיוחדת ואולי גם חמלה?
אבל אני יודעת, את רק רוצה אהבה.
יש לך עדיין את התקווה-
אחרי כ"כ הרבה זמן,
אחרי שניסית ונכשלת
את עדיין מצפה?
אני יודעת- את כ"כ צעירה
את יכולה לעשות הכל.
אז מה עוצר אותך?
ושוב- עצב, פחד וכעס?
על מה בדיוק, מה כבר קרה לך,
מה כבר נגרם לך, מי הכאיב לך?
את לא עשית שום דבר
וכבר את מוותרת,
