ואנו חנוטים באהבה רבה
וכאחר הנצח הבוקר בא,
הרוח הגבוהה שמעלינו
אינה נוגעת באמירים רק עננים בשמים ממהרים
טשטוש עובר מעל צלילנו
הממטרות מבזות בצחוק
את העשב-ועוף השמיים.
מן ההרים יורד הערפל
צמוד לאדמה הוא מזדחל
על גחונו לאט-יגולל את כל כולו
לחוף הים הלבן מקשיב הוא כה וכה
הדלקנו החשמל קראנו בקול
גורל של אוהבים גורל "אמות"
הבטנו השמיים ראינו מטוס...
ירדנו לחוף לראות דייגים.
ורק אנו לחשנו מילותינו ועבנו מבלי להסתכל...
לך אהובי לזכר לילה בלתי נשכח-
