סיפור על כוס קפה..
בואי את חייבת= היא מדליקה וכל כך צודקת. אלו היו מילותיה של חברתי הקרובה. בואי היא הכי טובה בתחום שמה הולך לפניה..עיזבי אמרתי לא מאמינה בקוראות בקפה,הן סתם חרטה ברטה. והיא לא הניחה לי את חייבת לבוא איתי קבעתי תור וזו עובדה.נו טוב הצליחה לשכנע ואני עם כל הסקפטיות שבי הלכתי. בתחילה אמרה כל דברי דברים על חברתי... על אהבה אכזבה ומה לא..והגיע תורי.היא הפכה את הכוס הביטה בי במבט קפוא חייכה ואמרה לי כך,את כאן נגד רצונך- אני מרגישה שאת לא מאמינה במה שאני עושה.חייכתי ואמרתי שנכון,שגררו אותי לכאן...ואז אמרתי לה תנסי להפתיע אותי ותגידי משהו שאני לא יודעת.היא שתקה הביטה בי שוב ואז לקחה את ידי הימנית הביטה בה קלות,ואז הציצה בשמאלית והתחילה להרצין. נבהלתי מאד מאד והבטתי בחברה שלי שישר אמרה לי מה קרה את חיוורת. התחלתי לצחוק מרוב פחד האמת. ואז "הקוזינה" פתחה את פיה ברצף של משפטים ואי אפשר היה לסגור לה את הפה. היא התחילה לספר עלי סיפורים מגיל 3.. עברה איתי את הילדות, הבגרות,ואז הגיעה לדבר החשוב ביותר ... ההווה והעתיד שלי.יש לציין שהיא קלעה בול בכל מה שאמרה, החזירה אותי למחוזות ישנים,ציינה במדוייק את יום מותו של אבי ז"ל- ומכאן התחילו צרותיי.היא ידעה לציין בדיוק מה מפריע לי היום,וידעה את הסיבה למה אני עצורה,אבל היא הרחיקה לכת באומרה שהרומן שאני נמצאת בו כרגע הוא בר חלוף- ואהבה אמיתית מצפה לי מעבר לים. התחלתי לצחוק כמובן וציינתי בפניה שעד עכשיו היא הייתה בסדר,ולמה היא מקלקלת ומשביתה שמחות? הנה תראי היא מראה לי סימן בכף ידי ( כאילו שאני מבינה כן) מצפה לך נסיעה ארוכה,ואת חייך הטובים תעשי בחו"ל ואף ציינה את המדינה. יצאתי ממנה די מבוהלת האמת- ואני בפלונטר רציני עם עצמי. לא יודעת מה לעשות להאמין או לא?
(סיפור זה נצפה 2,456 פעמים)
