אני והים!
אז ככה הסתיים המשחק 4-1 לנבחרת הולנד... נרדם הגוזל ושנתי נדדה. החלטתי ללכת לים. והנה 5 דקות הליכה ואני במתחם סוזאן דלל... עוברת את הגשר,חולפים על פני זוגות אוהבים,חבוקים... חבורה קולנית גם... ואני חולפת על פני כלב ששוכב לו בחוסר מעש..חייכתי לעברו והוא התרומם ניגש הריח וקיבל ליטוף... הלך אחריי כיברת דרך לפתע עצר, הסתובבתי והבטתי לעברו- מבטינו נצלבו והמשכתי הלאה. לאט לאט התחלתי להריח את הים. ריח המלח נישא באוויר מעורבב עם ריח ניחוח של צליה... במתחם הדולפינריום על הדשא מלא אנשים חלקם צולים על גחלים חלקם שוכב על הדשא.... התקרבתי,רגלי הרגישו את רטיבות הדשא... ריח הים המלוח נעשה חזק יותר ויותר... התקרבתי לשפה,חיפשתי לי אבן.משמאלי כאילו ציור נפרשה לה יפו העתיקה ביופיה המשגע,האורות והחושך נותנים לה יופי יחודי ביותר... אכן אין כמו יפו בלילות. ומימיני תל אביב בהדרה,מיבנים רבי קומות,הרבה הרבה אור שנושק למים.מרחוק נשמעת מוסיקה... די נעים כאן בחוף.ותל אביב מול יפו- מזרח מול מערב,אפשר להביט שעות... ולפתע הכל עלה לי... והנה דמעות זולגות על לחיי בלי הזמנה. זולגות להן וישר מתקררות בגלל הבריזה שנושבת.והנה ללא הזמנה מצאתי את עצמי חושבת על המכשפה מיפו... כן ההיא שגרמה לי לשבת כאן ולבכות.אהובי מפאת עסקיו הרבים חי לו בחו"ל- קופץ מידי פעם עושה לי טוב בנשמה וחוזר לעיסוקיו..לא יכולה יותר בקשר כזה רחוק... רוצה אותך כאן לידי קרוב קרוב. הכל כך הרבה בלעדיך,והכה מעט איתך איכותי.מרענן ומשובח כל כך,אבל ליבי לא עומד בזה הקשר. נכון הדברים היו ידועים מראש-לא הסתרת כלום סיפרת הכל.. ידעתי מראש לאן אני נכנסת,אבל המחיר כבד.וכל דימעה רק מעכירה את ההרגשה. שאמרתי לך היום מה אני מרגישה ציינת שאני צודקת. שגם לך קשה,ובשבילי לא פייר. הרי אינני יכולה לעזוב את הארץ,דבר בו שנינו רוצים כל כך-אבל הוא לא אפשרי,אז שיחררתי אותך אהובי.ערב קשה במיוחד עבר עלי ושמתי את פעמיי אל הים. הים הכל כך כוחני- האימתני והיפה.המקום הכי חזק עלי אדמות-הוא הגורם לי לבכות. באתי אליו לשאוב כוח.עוד סיגריה וכבר יבש גרוני,פיזרתי את השיער,נתתי לבריזה לנשוב בו.עוד 10 דקות... ואני בחזרה הביתה.עשיתי את כל הדרך יחפה- חושבת ללא הרף על אותה השיחה.היית כל כך מקשיב עד הסוף,לא עצרת את שטף דיבורי.נתת לי קרדיט בסוף השיחה-אמרת לי תודה.תודה על רגע שהייתי בשבילך.תודה על תקופה אומנם קצרה אך נפלאה.קראת לי יפתי שלי.לא אשכח אותך לעולם וסגרת את הפון.שעה וחצי בדיוק ואתה בקצה העולם,נותן לי להוציא את שבליבי.תודה לך הים שהיית כה שליו,שנתת לי להוציא את מה שישב לי מהצהריים על הלב. ולך אהוב רחוק שתקרא את הכתוב תדע שאהבתי אותך באותן הרמות.אתה הבאת אותי למחוזות,נתת לי לחיות ולהיות. איתך עמד הזמן מלכת קיבלת אותי בזכות ולא בחסד,לך אני מודה על כל דקה במחיצתך.אנצור ולא אשכח וחבל לשנינו כל כך.שלך סימבה
(סיפור זה נצפה 2,487 פעמים)
