לו יכולתי הייתי רוצה להיות ציפור...
לו רק יכולתי לפרוש כנף...
לראות את העולם מלמעלה-נפרש.
לנשום את הרוח באפי.
לו יכולתי להיות ציפור,
הייתי בוחרת בלהיות "דרור"
לאסוף לי פירורי לחם
ולישון בצמרות עצים...
בעת הזריחה לצייץ ולצייץ
ולשמוע בני אדם-נהנים
כן אנשים שנהנים מציוץ של ציפורים.
אנשים שחושבים כמה נפלא להיות ציפורים.
גם אני חושבת כך..וחשבתי שאני רוצה להיות ציפור דרור.
במחשבה שניה ,הייתי רוצה להיות רק לקצת .ממש רק לקצת,
לנסות רק פעם אחת לעוף.אוהבת את עצם היותי,רק ככה בשביל הכייף,חשבתי לי להיות קצת ציפור. הייתי עפה ישירות לאוריה,מתיישבת על אדן חלונה... מביאה בציוץ ארוך ארוך...עד שהייתה מרימה את הראש.הייתי עושה לה עיניים,הייתי מפזרת עליה אבק של פיות...כזה מלא שבבי זהב,ורק ברגע שהייתה מכוסה כולה,הייתי יורדת לכתפה...ולוחשת לה באוזן כמה אני אוהבת ומוקירה אותה.ואז הייתי נושקת לה על לחייה עם ליפסטיק מלא נצנצים...ורואה לה בעיניים את הפליאה-ואז עפה לי בחזרה.
אוהבת אותך אוריה חברתי ומאחר ואינני יכולה לעוף,אז ניצלתי את יכולתי לכתוב.
באהבה רבה אלייך אוריה האחת והיחידה
(סיפור זה נצפה 2,168 פעמים)