לחן חברתי היקרה!
אז טסו להם הגוזלים,
עזבו את הקן...
הם עכשיו בחו"ל-עושים חיים,
ואת כאן קרועה מגעגועים.
חן יקרה עוד בהיותנו הריוניות
אנו לומדות להיות לוחמניות...
הופכות לנמרות במשך ההריון,
המון רוך-ומקור אהבה ודאגה-ללא סוף
הרי אנחנו אימהות.
ואת יקירתי,חושבת עליהם,דואגת,
והנה אתמול שיחת הפון המיוחלת...
דעי לך שהם נהנים-ובטוח שגם מתגעגעים,
אלו הם החיים יקירתי-שימחי עבורם,
יבוא היום והם ישובו-מלאים בחויות
והיום לא ירחק-וליבם יתפס באחת...
ירצו גם להקים משפחה...
ויביאו לך נכדים-לסבתא המקסימה.
אני יודעת שקשה לך ואת מתגעגעת,
אבל אלו החיים- ועל לנו לגעת.
עוף גוזל חתוך את השמיים,אני משננת ללא סוף את מילות השיר(((( מכינה את עצמי))) ואין לי שמץ של מושג,איך אני אנהג. מה שבטוח יקירתי השם שומר עליהם מכל משמר...ואני מאחלת לך שיעברו עלייך הימים בקלות. את חזקה נשמונה,ומותר לך גם לבכות... זו דרכן של אמהות. אוהבת אותך ומחזקת מכל
סימבה
(סיפור זה נצפה 2,000 פעמים)
