רק אהבה היא ביקשה
שנשאלה פעם מה הייתה מעדיפה לא כלום או סבל..מיהרה לענות שסבל.היא לא ידעה כמה היא תסבול. האמינה לבחור היפה שפגע בה במכוניתו, האמינה לכל מילותיו, קיבלה בשמחה את זרי הפרחים,והררי השוקולד. היא הייתה תמימה. הרי הייתה נערה מתבגרת- עדיין לא מבושלת. נערה יפה,שהאמינה לו בתום לב. כעבור שנתיים לערך ביקש את ידה.החתונה,מאות מוזמנים,ירח דבש בסיני. אכן אהבה גדולה. שחזרו ניסתה להרות...הכל כשל אחרי שנתיים לערך שהרופאים נתנו לה להבין שלא תוכל להרות לעולם...היא לא רצתה לשמוע. חייה הפכו לסיוט אחד גדול.החליטה שהיא לומדת,את כל כולה תעשה למען ילדים. תואר ראשון, עוד שנה בסמינר לוינסקי... התמחות... והנה לה כיתת לימוד. עם השנים, הכאב התגבר... והגבר שלה כבר לא כל כך מעודד. הלחץ מכולם לא הועיל.והנה כי טוב...נכנסה לטיפולי הפריה. עם הנסיונות באו גם אכזבות, הרבה הריונות והמון נפילות... הסבל כן הסבל שביקשה לא ממש עשו לה הנחה... והיא עקשנית לא הרימה ידיים. החליטה לנצח ויהי מה. ואהובה בשלו,כבר לא מה שהיה,מצא לו פיתרונים- ולא הכי יפים. את זעקותיה ובכיה, לא ראה ולא שמע... שהיה הוא בלילות יוצא- היא בכתה לבורא עולם,שירחם ויחוס עליה. פחדה היא לעזוב... הרי לא יוצלחת היא כך אמר---לא שווה כבר שום דבר...והיא בשלה נחושה והחלטית. והנה כי טוב אחרי 40 נסיונות סוף סוף הצליחה להרות בדרך לא דרך. נגד כל הסיכויים,ילדה את בנה בכורה.הריון בסיכון גבוה,בגיל 42 ו4 ימים הפכה לאמא מאושרת. הכאב של הניתוח הקיסרי התגמד מול פניו הקטנות והתמימות של עוללה שחיבקה בחום לראשונה...התרגשותה הייתה כה גדולה שכמעט הפילה את גוזלה. הודתה לרומו של עולם הכל יכול...ובירכה על חירותה סוף סוף. ומאז אהבתה עלתה ועלתה,הפכה היא לנמרה,מול כל העולם היא עומדת ושורדת... כי את האהבת חינם ובלי התנאים היא מקבלת מבנה הצעיר בשנים.
מוקדש בחום לילד המקסים שלי מאמא סימבה