לו רק יכולתי לפצות פה ולאמר
ולא אסתיר ממנו דבר
כי אכן הוא המתוק ולא המר
בנדמה שהכרנו בעבר
מתי נבין זאת ונדע
הלו בעצם בזה הרגע
אם נשלב חוזק ועדן כאחד
לפתע נחרט בדימיוני אותו אחד
עמוק אל תוך עיניו שרוי הרוך
בתחושת ניגון עם טעם של עוד
יש את העוז כאן להשמיע
את כוחו של הרגש להביע
ובקול צילצול הפעמון
טמון פה המטמון
ותשקוט האהבה הגואה בליבנו
ויתם מעיין המילים שבתוכנו
נכתב על ידי
jeanne, אישה בת 76 מבאר שבע, בתאריך 24/01/2009
(סיפור זה נצפה 1,614 פעמים)
