רגע יש בך משהו...
אחד השינויים שעברתי לאחרונה הוא שחזרתי לאהבתי הראשונה,
והיא עבודתי עם ילדים.המעבר היה קשה,אבל כייפי במיוחד.
ביום הראשון היגעתי לגן על תקן ממלאת מקום.
הילדים קיבלו אותי במבטים בוחנים במיוחד.
ועמד לו בצד ילד חמוד במיוחד,הביט בי ארוכות ,הרגשתי מבט של גבר בוגר שמנסה למצוא מילים...ואיין...
ניגשתי אליו ליטפתי את ראשו,חייכתי אליו והוא חייך אלי חזרה.
הובלתי אותו לריכוז,ואז ביקש לומר לי סוד...
שתדעי לך שיש בך משהו מיוחד...תודה עניתי לו.ואני די המומה.
שישב על הכסא ביקשתי לומר לו סוד..הוא הסכים.
ואז שאלתי מה מיוחד בי?
שאמא תגיע לקחת אותי הביתה אגלה לך...
ואני כמובן בשוק..חייכתי בליבי פנימה.חיכיתי לשמוע את דברו.
ילד בן 4 הצליח להסיח את מחשבותיי. המשכנו להחליף מבטים..
בארוחת הצהריים ביקש שאשב לידו.הוא לא הוריד ממני את מבטיו.
בשלב מסויים הרגשתי נבוכה במיוחד-
בחצר הוא שיחק לידי,שהתרחק הביט אלי מידי פעם.
ואני מתוחה ממש כמו קפיץ...
הגיעה השעה השער נפתח וההורים מגיעים...
מאחר ויומי הראשון בגן,לא הכרתי עדיין את ההורים לא ידעתי מי זו אמא שלו.כך שכל אמא שנכנסה הייתה חידה עבורי.
והנה שמעתי אותו קורא ..אמאאאאאא
חייכתי אליו...ובעודי צועדת לעברו משתוקקת לשמוע אותו,ואת הסוד שלו,הפנתי מבט לאמא...
אשה נורמטיבית לחלוטין נראת נפלא ביותר...אבל עם שיער דליל ביותר...כמעט קרחת.הרגשתי חום עז בגופי.התקרבתי אליו..
לחצתי יד לאמא והצגתי את עצמי...ואז הוא רמז לי להתכופף...
הנה אני עומדת לשמוע את הסוד...
שתדעי שאת מיוחדת מאד.כן עניתי לו ומה הוא הסוד?
יש לך שיער יפה...הלוואי ולאמא שלי היה כזה שיער...
הרגשתי שאני עומדת לבכות.נחנקתי ממש.
כי באותו הרגע חשבתי שהילד החמיא לי..אהב את שיערי הארוך והשופע...
בדיעבד הסתבר לי אחרי שיחה עם מנהלת הגן ,שסיפרתי לה על יומי הראשון,ועל החוויות בגן...הסתבר לי פשוט שהאמא מחלימה
מהמחלה הארורה...
והילדים הקטנים שלנו...כמה יכולות הבעה יש להם.
ועד היום אני מנסה להבין למה שמר בסוד ממני עד שאמא תגיע...
למה סיפר לי את הסוד במקביל..
ולמדתי להבין דבר אחד וחשוב ביותר...
שמחמיאים לי... אדע להפנים ואחפש תשובה ...
מוקדש בחום ואהבה רבה לילד המקסים שחבר אלי מהיום הראשון.
לילד החכם ששמר על כבוד אימו- ונתן לי להבין לבד שהיא חולה.
ואמא היקרה שלו- מכאן אבקש מבורא עולם החלמה מהירה .שולחת לך כוח,
ומאחלת שתזכי לראות בשימחתם של ילדייך. 
סימבה
(סיפור זה נצפה 1,961 פעמים)
