אוזלת יד...
אוזלת יד...
איך איך יתכן שגבר יושב כך ומתבכיין,
בוכה על אהובה שנטשה...
על הבטחות שלא מומשו...
איך איש החי בניכר יכול לבא בטענות שכאלה?איך?
גם אני לצערי "נפלתי" בזה הפח(ראו את הסיפור על המעטפית..וההמשך אני והים)
כלמודת סבל על אהבה מרחוק,ביקורים בכל סוף שבוע שני לחמשוש,גם אני הרמתי ידיים,על אף שנתן לי אהבתו- והייתי למעלה בשמיים..אני עדיין זוכרת את מגע העננים,את התחושה של האהבה...אבל יקירי שלי הקודם(שעדיין במוחי מחלחל)הבין היטב את מבוקשי.הבין שעם כל הכאב,קשה מאד לנהל כך אהבה בין אוקיאנוסים.ואישה אוהבת שרוצה לחבק או ללטף,רוצה את אהובה זמין עבורה..
אז במקום לבכות ולהתבכיין-אני מציעה לאותו הבכיין שמנסה להטיל דופי באישה המדהימה עלי אדמות,שיקח נייר טואלט ולא טישו...וילך לנגב את הדמעות...
ולך יקירתי שלי-חברתי היקרה.
הרימי ראשך בגאווה.
קבלי חיבוק אמיתי מכל הלב,
ודעי לך שכל כאב חולף...
היי מוכנה לדבר הבא-הוא דופק בשערייך.
אוהבת אותך מכל ליבי
שלך סילבי
(סיפור זה נצפה 1,909 פעמים)
