על הבוקר לים....
צינת הבוקר וריח של גשם באוויר....השעה 7 וחצי...בוקר יום שבת.
עוברים מולי המון גברים עם ילדים.
ממהרים לבית התפילה...להודות לשם.
ואני לא ממהרת לשום מקום...מביטה למעלה לשמיים..חציים קודרים,
וחציים בהיר..משוגע שכזה מזג האוויר..
צועדת עוד ועוד..
והנה הים מולי...כבר מרחוק ראיתי שהוא זועף וקוצף...
נעשה לי קר יותר ויותר...
ממש בתוך המים מלא גיבורים בין הגלים הגבוהים,מנסים לתפוס גלים עם הגלשן.רק מהמחשבה להיות במים,נעשה לי קר שבעתיים.
מצאתי את האבן האישית שלי,התיישבתי לי מול לגלים..
ישבתי וחשבתי..ניקיתי את אשר לי בליבי...
אנשים רצים את ריצת הבוקר...
אנשים סתם עם עצמם-תמיד תמצא אותם בשפת הים.
(סיפור זה נצפה 1,904 פעמים)
