ממש לא יאמן.
כל פעם שקורה כאן משהו אני אומרת לעצמי שזה השיא...
ואני לתומי ועוד רבים שכמותי,האמינו שהנה בא הרגע לו ציפינו כולם.
רצינו וביקשנו שקט-כאן באתר.
המון אמרו את דברם מי בהערה,ומי "בסיפור".
התגובות של כולם אמרו דבר אחד..
שקט כולם מבקשים שקט כאן.
ואכן היה קצת מזה המבוקש,
קראנו סיפורים על אהבות
גם גחמות, וחישקוקים,
על סדר פסח, שונה אומנם.
סיפור כואב על אהבה ומסירות,
סיפורים שונים ומגוונים.
ואז שוב התחיל...
ממקור שלא חלמתי עליו.
איומים ודד ליין...על מה ולמה?
לסגור כרטיס ולהעלם?
ההכפשות שוב חוגגות כאן במדור.
היש למישהו בכלל מזור?
למה דברים שכאלה לא נסגרים בפרטי?
דברים כאלה לא יכולים להשפיע-על אדם שכמותי.
מה שקורה בין שני אנשים בשקט בשקט,אמור להסגר בניהם ולא לעיני כל.כמו שמחשבות מסויימות רצות עכשיו כאן,הן לא ישנו דעתי כהוא זה על אותו הכותב או הכותבת.
חבל שנאלצנו להיות שוב בקלחת.
הרי ביקשתי קצת נחת...
בתקווה שכל העניינים יסתדרו-
ונוכל לארגן לנו מפגש שבו נרים כוסית לכבוד החג.
אנא רדו מהעצים-אתם לא ציפורים.
(סיפור זה נצפה 1,953 פעמים)
