הנה אני שוב כאן... ולצערי למעט.
חברתי היקרה !
מקצת מחברי כאן רקדו לצידך במימונה...
ראו אותך שמחה- מלאה אופטימיות...
אכן חייכת שראש העיר הגיע, אפילו הוצאת לו לשון
ואפילו רקדת, דבר שלא עשית שנים...
עברת בין כולם עם צלחות מופלטה (שהוסיפו לי וורידים )
צחקת חייכת לכל עבר.
עד 4 וחצי לפנות בוקר ישבנו וצחקנו- והעברנו רשמים.
גם ממני הצלחת להסתיר, אומנם שיתפת אותי בכל...
אבל לא ציינת את אותו היום,ידעתי שהוא קרוב, אפילו מאד
אבל את ממש לא רצית להגיד מתי...מתי את מתחילה.
הבטחתי שאני אהיה עם ילדייך
אבשל אנקה ואפנק אותם,אדאג לכל, כך שתוכלי להיות רגועה...
הבטחתי שתוכלי לעבור את הניתוח הארור בשקט-אבל הסתבר שהניתוח נדחה...
ונתת את הסכמתך- כי הסתרת את "סודך"
אבל הצלחת ובגדול גם "לעבוד " עלי...
אפילו בנך בכורך לא ידע... חייגת אליו רק לאחר מעשה,
לא ענית לטלפונים
נכנסת לבועה
גרמת לי לעצב ודאגה מרובה
ואתמול שסוף סוף הצלחתי לראות אותך
היית חיוורת, טענת שקר לך , שיש לך בחילות,
ביקשת חיבוק, ואז בכית ואמרת לי משפט שגרם לי לנדודי
שינה, וכמובן שאלות, ועוד שאלות לבורא עולם..
למה ?????
ואכן אין לי תשובות.
ואני כאן ועכשיו- מבקשת מכל מי שיש בליבו
מעט מן הרחמים-
והמון אמונה , וכוונה רצינית כמובן
שישא את תפילתו שלו , עבורך
שהטיפול הכימותרפי שעברת, ועוד אלה שתעברי, ינקו את גופך , מהמחלה הארורה,
שהשם יבריא אותך, יחזק אותך, לילדייך הקטנים, והגדולים, לאחייך, ולחברייך, ולך עצמך. שתחזרי לחיים בריאה וחזקה.
היי איתנה חברה יקרה שלי
ואנא ממך- לא רוצה ולא יכולה לשמוע את המשפט....
תניחו לי לא רוצה לראות או לשמוע אפילו את הילדים שלי...
הכל נעשה מאהבה ודאגה בלבד.
אוהבת אותך על אמת אישה יקרה-
ואם את לא מרגישה צורך לראות אף אחד...
אני אבוא רק להציץ,
לנשק
לחבק
כי זהו רצוני שלי.
את חייבת להתרגל לעובדה שאני קרציה...
שאי ברכה להחלמה מהירה.
שלך חברתך סילבי
(סיפור זה נצפה 1,906 פעמים)
