כבר שבועיים שהבית שלי נראה כמו מחסן...
בני יקירי שלי וחבריו הקרובים דאגו לנקות את הרחוב,
והביאו אותו אלי הביתה...
בחיפושם אחרי "קרשים" הם מצאו שקית מלאה במיסמכים ישנים ותמונות.
ואני מהסקרנות הצצתי פנימה...
היו שם מסמכים ישנים, המון "ניירות" לא רלוונטים. המון תשלומים וקבלות.
קבלות על תרומות רבות לכל מיני עמותות וגופים.
כמובן שהלב שלי שמח שראיתי כמה מצוות אנשים עושים, וכמעט אף אחד לא יודע על כך.נזכרתי באבי ז"ל...גם אני עשיתי חיפוש בארונית שלו ומצאנו המון עדויות שאת מירב כספו תרם כל הזמן.
מיד הבנתי לפי התאריכים שהשקית הייתה שייכת לאישה...הלכה לעולמה הסתבר לי. ובין כל הניירות מצאתי גם תמונות...בשחור לבן ישנות במיוחד...תמונות שהצהיבו...וניסיתי לתהות איזה חיים היו לה...
לפי התמונות היא הייתה מלאה בשמחת חיים.
כמעט כל התמונות מלאות בחיוכים.
אבל לא ראיתי תמונות עם בן זוג...
לא עם ילדים.
תמונות עם אנשים בלבד...
ועדיין אני מדחיקה או מנסה להדחיק. את האמת שגיליתי.
היא הייתה גוייה.
עשתה עלייה.
תרמה כל חייה- ולא היו לה חיים משלה.
את חייה עשתה בהתנדבות בבתי חולים, כנראה כיפרה על חטא של מוצאה.
ואני כאן שואלת את עצמי.... כמה סודות הולכים וניקברים ,וכמה אנחנו לא יודעים, ולא מודעים לאנשים שחיים סביבנו.
ואני כאן מרשה לעצמי להודות לה על פועלה- שעשתה הכל בשקט מפתיע.
(סיפור זה נצפה 2,022 פעמים)
