שריפה בעיירה. פרק --א.
בכל אדם מקננים כוחות שמדי פעם גורמים למעין פוגרום פנימי.
לכל אדם יש יצר רע,לכל אדם יש נטיות שליליות.
לעיתים יוצאים הכוחות הללו ומציתים את האש.
לעתים אדם נקלע להתמודדות עם כוחות שליליים הפועלים בתוכו.
השאלה אם האדם יכבה את השריפה וימשיך הלאה,או יטפל בשורש הבעיה.
הסיפור שלנו הוא דוגמא קלאסית להיגיון של ילד.
הילד אינו משועבד למגבלות ולחשבונות של המבוגרים.
יש לו התום והיושר לשאול את השאלות הנוקבות.
התשובות לשאלות של הילדים בדרך כלל מתחשבנות עם המצב עם הגורמים הסביבתיים וכדוגמא.
כך קורה גם בסיפור שלנו
הילד מוברח ממקום אחד למקום אחר הסיבה לכך היא שריפה שפרצה בעיר בשל הפוגרום שערכו הגויים . הנקודה הראשונה שאנו פוגשים בסיפור היא הבריחה . יש למלט את הילדים ממקום האירוע.
לאחר מכן פוגשים אנו בהתמודדות פסיבית על פי השריפה.
היהודים עומדים ומכבים. מובן שהם אינם לבד במקום.
בצד השני עומדים הגויים ומציתים.אין טיפול בשורש הבעיה, במציתים. יש טיפול בנזק,בהרס אבל אין טיפול בשורש. כאן שאל הילד שאלה של ילד . למה לא לגרש את הגויים, וממילא תיפסק השריפה .
שאלה של ילד. לך וספר לו על האילוצים שמביאים את היהודים לכבות את השריפה במקום לגרש את הגויים.
הסיפור שלנו יכול לקבל את משמעותו בתחומים רבים של חיינו.המושג "לכבות שריפה" מוכר לנו מחיינו היומיומיים, כמשל לכך שאנו מטפלים בסימפטום אבל לא בשורש.
(סיפור זה נצפה 639 פעמים)
