אמרו עלי כמעט הכל...
חברי אוהבי אמרו כבר הכל.
כל אחד בדרכו אמר את שחש הוא בליבו.
חברי אמת פירגנו ותמכו,
דאגו שאלו וגם עזרו.
היה מי שטילפן
והחשוב מכל כולם היו לצידי ---שהיה צריך להגן.
ושונאי כאן באתר,
רודפים אחרי, ואחרי כל מאמר...
קוראים בשקיקה עוד מילה ועוד משפט
בולעים את רוקם,
הקינאה התהומית מעבירה אותם על דעתם..
הגדילו לעשות אלה שאיימו...
והפחדנים והשפנים, שלא יכלו לי
חיפשו וחיפשו במה להשמיץ....
ולבסוף יצא לכולם המיץ.
ממשיכים עדיין לחפש ולחפש
ממשיכים לאיים עוד ועוד.
חבורות קמות וצצות לפתע- חברויות של רוע.
השכם בבוקר ועד לאמצע הליל,
מחפשים הם- ולא מפסיקים לקלל.
אני מחוסנת מכל מילות הרוע
לבעלי האוב אין אח ורע,
אין להם חיים כלל וכלל
רק דוחפים את אפם, בעיניין לא עיניין.
כשנכנסתי לאתר לא ראיתי בו תחרות,
קראתי ונהנתי לכתוב
השתדלתי להוציא עוד ועוד.
קיבלתי תגובות חמות ומענינות
למדתי להכיר את הכותבים, ואת אישיותם
רכשתי לי לא מעט חברים
גם בין כותבי הסיפורים.
למדתי עם הזמן לקום ולהגן
על אנשים שכתבו בתמימות- כייאה לאתר
אנשים שכתבו והעלו את אשר על ליבם
כתבו עם שגיאות,
אבל כך הם יודעים לכתוב, אך קיבלו הם "ממטר"
לא מטר של פירגון, או תגובה חמה
קיבלו עלבונות, העלבות, קללות ומילות נאצה
ואפילו איומים היו מנת חלקם.
ולמרות הכל
כאן ועכשיו
אמשיך לכתוב- ולהגיב
אמשיך לאהוב את חברי
ואם צריך להגן עליהם- לא אחשוש בכלל.
שיגידו עליהם מה שיגידו- אני בחרתי בהם להיות חברי.
ואני גאה בכם חברי
בכל אחד ואחת מכם- שמחה וגאה להיות אחת מכם.
באהבה רבה לכם חברי היקרים באמת
כי את האמת אודותי רק אתם היקרים לי יודעים באמת.
שלכם סימבה
(סיפור זה נצפה 1,973 פעמים)
