מיהרתי
מיהרתי ואף רצתי...
נעצרתי לרגע
וחשבתי
חשבתי וחשבתי
ושוב התחלתי לרוץ
רצתי ורצתי...עצרתי...
עצרתי כי עייפתי
לא עומדים לי כוחותי
ואת חברתי היקרה...
כן את חברתי
משכבר הימים
שולחת אני לך---את מיטב האיחולים.
ואם לרגע לא אוכל שוב לעמוד לצידך
תדעי שרק העומס
רק הוא התיש אותי,
אבל ביום א'
עוד לפני שאבוא בשערי הגן...
אהייה אצלך---
ולו רק לחבקך.
נשאתי תפילות אין סוף
ובקשות לרוב
להחלמתך המהירה
כי מוחי כבר לא מסוגל לספוג
את מה שאת שעוברת.
אנא אלי שבמרומים
חזק את חברתי שלי
ותן לי כוחות חדשים- לעמוד לצידה באלה הימים הקשים.
סימבה
