שאלה לי אלייך דייב והיא
למה?
יכולת לספר לנו לכל חברייך האמיתיים. והיו לך כמה לא מעטים.
היינו מבינים את הכל.
הדברים התבהרו סוף סוף.
לא כולם האמינו לסיפורים המצחיקים עלייך.
ואף דחינו אותם על הסף...
יש כמה שאמורות לאכול כובעים....
אני מנדבת מים מזוקקים...שלא יחנקו על הדרך...
תהייה האמת שלך מה שתהייה,
אתה תחסר לנו כאן.
שירייך היפים יחסרו את המדור.
אנא שוב אלינו........
ובגדול.
לי ממש לא חשוב מי אתה למרות הכל-
החשוב הוא שתשוב.
סימבה
(סיפור זה נצפה 1,969 פעמים)
