שוכבת בעיניים עצומות.... מקשיבה לצלילים.
את בטיפול כעת..........דימיון מודרך.

        גופך רגוע עשית תרגילים-
כבר לא תפוסים בך...שרירים.

            ברקע קולה של המאמנת
שמחמיאה לך ...כמה שאת מהממת.

                היא מלמדת אותך לפרגן
וראשית לפרגן לעצמך.

               ברקע נשמע ציוץ ציפורים
התבקשת בזה הרגע- להיות בעלת כנף.

                  את עפה כעת במרחב אין סופי-
 השמים הם לך- מסלול  ודרך אין סופית

                    ובמעופך...מעל צמרות העצים-
הבטת למטה- והבחנת שכולם קטנים.

                  הבתים הכבישים האנשים-
והחיים בעצמם..........קצרים.

       חזרת ממעופך
       התעוררת מזה התרגיל
       ולמדת להשכיל- שלא ציפור רוצה נשמתך.
       נשמתך מחפשת את אהובך...  

 סימבה